במושב אמירים שבגליל נקבצו טבעונים וצמחונים מכל קצוות תבל, כהי עור ולבנים. יהודים וגויים ואפילו בני השבט האובד מטכסס.

כתב נ. פונדק צילום ב. כרמי, עיתון דבר 04.09.1959

לא קשה היה למצוא את אמירים בצפון. בכפר רמה ביקשנו מדרוזי אחד במסעדה שיתאר לנו את הדרך. "בשעה שתראו את הדחפורים, סימן שבאתם לשפר", אמר הדרוזי.
"משם תפנו ימינה ותגיעו לאמירים". ערבי שעמד ליד דוכן, מחכה למכונית הנוסעים, שמע את השיחה ושאל: האם שניכם מתכוונים לנסוע לאמירים שבגליל?" השבנו בחיוב.
"זה מקום מוזר", אמר הערבי מהורהר. "אדם אחד מצפת אמר לי אתמול, כי כל מי שיושב באמירים עתיד לחיות יותר ממאה שנה. הוא אמר שהמרפא הטבעוני מאמירים הוא בן 117 שנה, ואולי יותר. איש מבני כפרינו לא הגיע לגיל כזה.
אמירים היא בת תשעה חודשים בסך הכול אך כבר הספיקה לתקוע יתד נאמן במפת הגליל העליון בצפון. מעטים האנשים בצפון היודעים הרבה על אמירים. אולם בהרים שונים הדברים מאשר במישור, והידיעות אינן מגיעות במהירות כה רבה. במישור מדברים יותר לעיתים קרובות יודעים יותר מהראוי לדעת על המתבשל בכפר השכן. בהרים החיים פשוטים יותר, קשים יותר וקצרים יותר. האנשים בוררים את מילותיהם ביתר זהירות, נעים באיטיות ומיטביים לזכור. ואין תוחבים את חוטמם בעסקי שכניהם, יצירות גדולות של תרבות נולדו בהרים או במדבריות. והושמדו ע"י יושבי המישור, המדברים יותר ואומרים פחות, אילו חי משה רבנו במישור היה ודאי נכשל בגלל היותו כבד פת, במדבר נעשה מנהיג.

נחזור לענייננו אמירים בצפון. כאשר ראינו את הדחפורים פנינו ימינה, כפי שהורה לנו הדרוזי, ועברנו על פני קבוצה של בתים קטנים לבנים – שני חדרים ומטבח בכל בית – טיפוס של הבתים של הסוכנות היהודית. שום נפש חיה לא נראתה. והנה הופיע אדם מתוך ענן אבק, כשבידו בקבוק ובו נוזל חום, עצרנו ושאלנו היכן המזכירות.
"שלום" – השיב, חם היום, רצונכם לשתות מעט מים?" אמר והושיט לנו את הבקבוק, "לא תודה", אמרנו "זה עתה שתינו תה ברמה". תה? קרה ונעלב. "זה לא תה, זה קוניאק". "קוניאק באמירים?" שאלנו מופתעים מעט, "חשבנו שלעולם אין אתם באמירים שותים אלכוהול". אז הובררה לו טעותנו, "אה אבל כאן לא אמירים, כאן שפר. כאן שותים קוניאק כשיש לנו כסף, ומים כאשר כיסינו ריקים. באמירים שותים מים תמיד". אמר שלום והתרחק מאתנו בענן אבק כלעומת שבא.
מרחוק נראית אמירים כמו כל כפר אחר מכפרי ההרים בגליל. היא שוכנת לרגלי הג'רמק ומשקיפה על פני נוף עוצר נשימה – חלק מהכינור הכחול של ים כינרת. יש בה חמישים בתים בקירוב, וליד כל אחד מהם רונם וחצי של אדמת הרים טרשית. לול תרנגולות צמוד לכל בית, אך הלולים ריקים וריח התרנגולות אינו נישא באוויר הכפר, כי באמירים היא ככל הכפרים מבחוץ, אך שונה מבפנים.

השעה הייתה לפני הצהריים, וכל הגברים עבדו מחוץ לכפר בעבודות הקרן הקיימת – נטיעת עצים, או סיקול אבנים ממדרונות ההרים, נשים הכינו בבתים את ארוחת הצהריים ויצור אינוש היחידי שראינו היה ילד קטן, שערו זהוב לבן, משחק לבדו בין האבנים. "היי ילד", קראנו – "היכן המזכיר?", הילד לא ענה, רק עמד והתבונן בנו בעניים גדולות. "אינך מבין? אנחנו רוצים לדבר עם המזכיר". אין תשובה. "מה זה, אינך מבין עברית"?, סוף סוף זכינו לתגובה – הילד הניע את ראשו בשלילה. ניסינו לפנות אליו בשמנה שפות אירופיות בסך הכול, ובכללן סלביות ונורדיות. לא הצלחנו. לבסוף אמרנו מתוך ייאוש מבין אנגלית"? אמר הילד, מדוע לא שאלתם מיד? אני מטקסס ואני גר פה. רצונכם שאקרא לאחד ממבוגרים?" והוא קרא לעבר אחד הבתים: יוסף צא החוצה". מהבית יצא כושי גבוה וצנום. שמי יוסף, יוסף פארק". אמר וחשף את שיניו הלבנות בחיוך רחב. "יברך אתכם אלוהים, ידידי, וברוך בואכם לאמירים". הוא דיבר עברית בלי שגיאות, אם כי במבטא זר,
"מה הביאכם לאמירים?". אמירים הוא כפר צמחונים היחיד בעולם. הכפר נוסד לפני תשעה חודשים על ידי שלוש משפחות – זוג צעירים שהיו כמה שנים חברי קיבוצים, אחד בא מנווה אילן, הקיבוץ הנטוש בפרוזדור ירושלים, שהוקם ע"י צעירים, לשעבר אנשי מאקי בצרפת. אחד היה חבר משמר הנגב, ואחד חבר לשעבר בכפר סאלד. הסוכנות היהודית הסכימה לקחת חלק בניסיון להקים כפר שיושביו יעסקו בעבודה חקלאית רגילה, ובחייהם הפרטיים יתנהגו עלפי עקרונות הצמחונות והטבעונות. קבוצת המייסדים פנתה לאמירים, אחד מיישובי ההר שתוכננו על ידי יוסף וייץ מהקרן הקיימת, רעיונו היה, שיושבי המקום ייעשו יערנים, אולם התוכנית לא יצאה לפועל. המתיישבים, עולים חדשים שהובאו לאמירים מאנית העולים, עזבו מעט לעט את הכפר אמירים, ודומה היה כי רעיונו של יוסף וייץ בדבר ביסוס כפרים בעבודות ייעור אינו מעשי. עכשיו יושבות באמירים רק שלוש משפחות מן המתיישבים הראשונים, ואף הן אמורות לעזוב את המקום. ומאחר שגלוי וידוע להן, כי הצמחוניים מעוניינים ביציאתן דורשות הן מהסוכנות כל מיני טובות הנאה כתנאי עזיבתן.
היום יושבות באמירים החדשה בצפון מאה נפשות בקירוב – 15 משפחות ו 20 רווקים. מזכיר אמירים, מנחם פלדי, אמר לנו, כי בעוד זמן קצר יבואו מטקסס עשרים משפחות של אדוונטיסטים שומרי שבת, רוב התושבים עכשיו הם בני העיר לשעבר, שבאו לאמירים כדי לחיות כצמחונים ולהימנע מהפיתויים של הכרך. התושב הזקן ביותר הוא מרפא טבעוני מאנגליה, בן 73, המקווה לחיות עוד שנים רבות. מנחם עצמו הוא אחד משלשת המייסדים, הוא היה חבר כפר סאלד, ישב שם שנים רבות עם אשתו. "מדוע עזבת את הקיבוץ?" שאלנו, "האמת שאין בליבי דבר נגד חיי קיבוץ, אולם נוכחנו לדעת, כי רק בקושי יכול אדם לחיות בקיבוץ ולהיות צמחוני, ייתכן כי מבוגרים יכולים להגשים זאת – יכולים להיכנס למטבח ולברור את המאכלים הטובים בענייהם. אולם הילדים חייבים לגור, וכנהוג בבתי ילדים ואין לדרוש מהמטפלות שידאגו להכנת מאכלים צמחוניים בשביל ילד אחד או שנים. היה עלינו לבחור איפה, בין חיי הקיבוץ לבין צמחונות, בחרנו צמחונות".
"מהי צמחונות?" "באמונה שאין אני יכול להשיב לכם. למעשה אין אנו יודעים עדיין מה אנו, אולם מנסים לגלות זאת, בתורת הצמחונות אין דוגמאות. זו לא דת, וכל אדם חייב לעמוד בעצמו על טיבה של התורה. יש ביננו צמחונים שאינם אוכלים בשר ושום דבר מהחי כמו חמאה, בצים או חלב, טבעונים, הם מכינים את מאכליהם רק מצמחים. אינם שותים ליקר, תה וקפה, ואינם מעשנים. אחרים אינם נמנעים משתיית חלב, נמצאים כאן כל מיני סוגים של צמחונים וטבעוני, יש ביננו גם טבעונים. הם מחמירים על עצמם יותר ואינם אוכלים מזון מבושל. אוכלים כל דבר כנתינו בטבע, ואנו סובלניים, ינהג כל אחד על פי דרכו, כל אדם המוכן לקבל את העקרונות היסודיים של צמחונות יכול לבוא לחיות עמנו, הוא חייב רק לעמוד בתקופת ניסיון של שבועיים ואם נודע לנו כי המועמד מפר בתקופת הניסיון את אחד מכללינו היסודיים – אוכל בשר, למשל אנו מבקשים ממנו לעזוב את המקום, אם אינך מסוגל לקבל על עצמך כללי פרישות למשך שבועיים, לעולם לא תוכל להיות צמחוני".
"מדוע אתה צמחוני?" שאלנו את מנחם, " נעשיתי צמחוני בהשפעת אשתי. אולי יודעים אתם כי נישואי תערובת של צמחונית ושאינו צמחוני מסובכים כמעט כמו נישואין מעורבים של יהודייה וגוי, כפי שהיה בגולה. יותר מידי הזדמנויות לאי הבנה. וכך נעשיתי צמחוני, בשנה הראשונה היה לי קשה מעט, אך מעולם לא הרגשתי עצמי בטוב יותר מאשר עכשיו, שום מחלות, שום כאבי ראש, שום סימני עייפות, ואני מרגיש כמי ששב לתחיה, מובן שאינך יכול לצפות כי אדם נעשה צמחוני יהיה מיד מופת לבריאות, אנו אומרים. רק אם סבתא צמחונית עתידים נכדיה להיות בריאים בהחלט. אנו נושאים בקרבנו את הרעל בגלל שגיאות אבותינו, הקיבה היא מקור המחלות, הן נובעות מקשיי עיכול, ואם יכול אתה לשמור על כך שקיבתך תפעל כראוי, יהיה הכול כשורה". "אולם מדוע סבור אתה כי אפשר לשמור על בריאות הקיבה רק על ידי אכילת צמחים?". אנו סבורים שהמדע פשט את הרגל ובמקום שבני האדם ייעשו בריאים יותר ויותר הם נתקפים על ידי מספר גדל והולך של מחלות, נמצאים כאן אנשים רבים שהרופאים התייאשו מהסיכוי להציל את חייהם. הם ניצלו הודות לכך ששינו את אורח חייהם, אין אנו זקוקים לרופאים ואין אנו מאמינים בניתוחים. אמירים היא ודאי הכפר היחידי בישראל שבו יש לקופת חולים רווחים. הרופא בא אלינו פעמיים בשבוע אך הוא עושה כאן רק עשר דקות. אין אנו נזקקים לרפואות אבל אחד מחברינו זרע בגינתו עשבי מרפא. אנו מקבלים את הזרעים משוויץ ובעשבים אנו משתמשים לצורך ריפוי טבעי". יש אנשים המקבלים עליהם כללי צמחונות בגלל התקפות של מחלות, ויש המגיעים לצמחונות מתוך מניעים מוסריים, האחרונים מאמינים לא רק בכך, שבריא יותר לאכול צמחים, אלא גם בכך שזוהי דרך חיים המוסרית היחידה, אדם הוא יצור העומד על השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות הביולוגית ואסור לו לקחת חלק במאבק המתנהל בטבע בין החיות. אסור לאדם להרים יד על יצור חי עליו לבנות ולא להרוס. זוהי תמצית התפיסה המוסרית של הצמחונות.
"מי הביא את הצמחונות לארץ ישראל?". יש אומרים יהודי גרמניה זוהי טעות. ראשוני הצמחונים בישראל היו אנשי העלייה השנייה, א. ד. גורדון וכמה מתלמידיו. היום נוטים לשכוח כי הצמחונות הייתה נפוצה מאוד בקיבוצים הראשונים – דגניה, גניגר, כנרת. עד מחצית שנות העשרים בערך היו יותר משליש החלוצים היו צמחונים. רבים מחלוצי העלייה השנייה ראו בצמחונות חלק בלתי נפרד משאיפתם לחזור לקרקע ולטבע. הם הושפעו מאד מטולסטוי, בעיקר מטעמי מוסריים (טולסטוי עצמו פנה לצמחונות בסוף ימיו( אגב אומרים כי ראש הממשלה נוהג עד היום לפי צמחונות מתונה וחבר הכנסת מסיעת מפא"י ישראל גורי, איש העלייה השנייה יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת בנה לו בית באמירים והוא מקווה להשתקע שם בין חבריו הצמחונים. אחד האנשים שבא לאמירים מתוך מניעים מוסריים הוא יהודה כרמל, בן בני ברק גילו קרוב לשלושים ופניו חבויים מאחורי מסך זוטא – זקן עבות ושחור גדל פרא. "אני מאמין שהצמחונות עשויה להציל את העולם מחורבן", אמר ברצינות " אם נקצץ בדרישותינו החמרית ונחדל לייחס למזון חשיבות עליונה בחיי יום יום, יפסיקו אנשים להילחם איש ברעהו. היום חיים האנשים כדי לאכול במקום לאכול כדי לחיות".
"האם אתה דתי?". "לא תמיד הייתי דתי, ואינני דתי לפי התפיסה המסורתית, אולם אני מאמין כי הצמחונות עתידה להחזיר את האנושות לדת. אני מאמין גם בדיני תורה על שמיטה למשל, בימים אנו משחיטים את האדמה, זבלים כימיים הם מבחינת רעל לקרקע, עלינו לתת לאדמה לנוח בשנת שמיטה כפי שנאמר בתורה. השנה לא עיבדתי את אדמתי אך נאלצתי לאכול מתוצרתם של איכרים אחרים לא הייתה לי ברירה". אשת יהודה מפאריס, ערכה את השולחן לארוחת צהריים ואנו הוזמנו להצטרף לבני הזוג. אמירים היא בגדר גן עדן לנשים בתנאי שהן אוהבות מאכלי ירקות משום שהבישול כמעט אינו גוזל זמן. אכלנו חיטה טחונה בטחינה גסה, זרעי שומשום, עוד מיני זרעים, עגבניות פלפלים, ולקינוח ענבים. יהודה ויונה אכלו בתאבון ולא שחו דבר בזמן האכילה. "איננו מרבים לשתות", אמר יהודה לעיתים אנו שותים מים בדרגת חום טבעית אך לעולם לא מים שצוננו באורח מלאכותי על ידי קרח, או מקרר. בשעת מחלה אנו שוטים תה במנטה, בלי סוכר כמובן". "ומעולם אין אתם מרגישים בחסרונם של ביצה או כוס חלב או נתח בשר? סיגריה או סוכריה?". יהודה הניע את ראשו בשלילה והתבונן בנו בתימהון כאילו לא הבין איך אפשר להעלות על הדעת שאלה מעין זו. וכי יכול אדם להרגיש בחסרונו של רעל? זאת אמרו עיניו ומנחם המזכיר סיפר:
"פעם בסעודת חתונה ניסיתי לאכול בשר חשבתי, ועי מה יכול לקרות לי? למחרת כוסה כל גופי באקזמה". מנהל הצרכנייה באמירים הוא קצין לשעבר בצי הסוחר, גילו שלושים ואת רוב שנותיו מאז סיום את בית הספר עשה בים. התקדם בהדרגה ולפני חודשים אחדים ניתנה לו תעודת סמכות של רב חובל, אז עזב את דירתו בת שלושת החדרים בצפון תל אביב ואת חייו הנוחים כרב חובל והתיישב באמירים עם אשתו הקטנה בת אנגליה , אבן כליות הביאה אותו לצמחונות ולאמירים, האבן נעלמה והצמחונות נשארה.
יוסף פארק, הכושי דובר עברית שייך לקבוצת האדוונטיסטים שומרי שבת שהתיישבה באמירים לפני חודשים מספר, הוא בא מגוויאנה הבריטית עם אשתו תרזה ושלשת ילדיהם, דוד, רימון ורותי. לפני שהתיישב באמירים היה באולפן בכפר ויתקין. "יוסף הוא שמי מלידה", אומר הוא "וגם ילדי קראתי בשמות תנכיים עם לידתם. בני הכת שלנו מאמינים בברית הישנה ובברית החדשה גם יחד. אנו שומרים שבת מלים את ילדינו ומקפידים על כשרות. ההבדל היחידי ביננו לבין יהודים הוא שאנו מאמינים כי המשיח כבר בא ואילו אתם מאמינים שהוא עוד עתיד לבוא, אולם יהודה ואני מאמינים כמעט באותם דברים". "מי הוא יהודה?". "שכן שלנו סמוך לביתנו יהודי דתי. אתמול שוחחתי אתו והתברר לנו כי שנינו מאמינים כמעט באותם דברים".
ומה הקשר בין אדוונטיסטים שומרי שבת לבין צמחונים?". "אנו שייכים לאגף מיוחד בכת המטיף לחיי פשטות, עבודה גופנית וצמחונות. אין אנו טבעונים, למשל אנו מבשלים את מזוננו ובחורף כשאין ירקות אנו שותים חלב. לישראל באנו משום שאנו אדוונטיסטים ולאמירים משום שאנו צמחונים". "האם יבואו עוד אחרים מבנית הכת מגויאנה?". אם ירצה השם. אחי ומשפחו ואחי תרזה ומשפחתה רוצים להצטרף אלינו, אך הממשלה אינה משה להם". הממשלה שלנו?", "לא ממשלת גויאנה. אין ברצוני לומר כי אנו טובים מאחרים אך לפחות אין אנו גרועים מהם והממשלה אינה רוצה שפועלים טובים יהגרו מגויאנה אני נסעתי עם משפחתי לאנגליה ולא ידעתי אם אקבל בלונדון רשות כניסה לישראל או לא. נטלנו על עצמנו את הסיכון והשקענו בנסיעה את כל כספנו 4000 דולר. אמרתי בליבי: אלוהים יעזור לך להגיע לישראל בדרך זו או אחרת.

הועתק בתודה מ- National Library of Israela