שלושה מצפים בשביל הפסגה בהר מירון

מחשבה, כסף רב ועבודה קשה הושקעו על ידי רשות שמורות הטבע בהכשרת "שביל הפסגה" בהר מירון, נתיב הפלאים הסובב את פסגת הפסגות של הר מירון בגובה 1200 מטר וחובק את כיפותיו. פסגה זו היא שמורת הטבע הגדולה ביותר בישראל ושטחה כ- 100,000 דונם. גבהו של הר מירון הוא 1208 מטר ואותו עוטרות כעשר פסגות נוספות המתנשאות לגובה מעל ל- 1000 מטר. אזור הר מירון התברך במשקעים רבים ושלגים.

הפעילות המצומצמת של האדם בהר מירון מאות שנים

הפעילות המצומצמת של האדם שמרה על בראשיותו של ההר, קדמוניות אתריו, צמחייתו הנדירה והיפה, להקות בעלי הכנף המקננות בחביוני העצים והשיחים שבו ואוכלוסיית הזוחלים המיוחדת שאינה נמצאת במקום אחר בארץ כדוגמת הסלמנדרה והטריטון.

נכנסנו עם מדריך בשערי השמורה לממלכת ההר החתומים של הר מירון, היה יום שמש חורפית, חנינו בחניון הפסגה והתחלנו לעלות בשביל הפסגה, שקט, שירת ציפורים וריחות יער משלכת עצים ליוו את צעדינו בין שדרות עצים וצמחים. עולם עשיר של צמחיה  נמצא במקום ובהם האלון המצוי ואלת התולע, שזיף הדוב ואגס סורי, ערער ארזי וחוזרר החורש (הנמצא בסכנת הכחדה) שזהו מקום צמיחתו היחיד בישראל. רב גוני הוא גם עולם הפרחים שעל הר מירון: רקפת, אדמונית החורש, רצועית הגליל, ציפורן נקוד, ערער ארזי, ועוד. זהו גם ביתם מקלטם של חיות בר נדידות: הדלק, נמנמן העצים, חזירי בר ועוד..

שלושה מצפים לאורך שביל הפסגה על הר מירון:

"מצפור צפת", "מצפור הלבנון" ו"מצפור ההר", המצפים מגלים לעיננו נופים נפלאים.

"מצפור צפת" – תצפית נהדרת למרחבי נוף מן הכינרת בדרום ועד החרמון ומנרה בצפון.

"מצפור לבנון" – תצפית מן החרמון ומנרה ועד הר אדיר כשבתווך מתנשאות פסגותיו המשוננות של הלבנון המושלגות בחורף.

"מצפור ההר" – תצפית לנחל כזיב עילי, מבית ג'אן לחורפש, וככול שהעין רואה רחוק ביום יפה רואים גם מימין את הכרמל והתבור משמאל.

אילו אתרים היסטוריים וקדושים נראים כשממשיכים לטייל בשביל הפסגה בהר מירון?

כשממשיכים לטייל בשביל הפסגה בהר מירון, נראים ארבעה עצי אגוז היסטוריים שניטעו בידי ר' ישראל ב"ק (בן קדושים) ובנו ניסן. ר"י ב"ק, המדפיס מברדיצ'ב, התיישב בצפת בשנת 1832 והקים את החווה החקלאית הראשונה בג'רמק, הוא הר מירון, כפר שנהרס ברעש אדמה ב-1837. עובדה זו מלמדת שחלוצי הר מירון קדמו למתיישבי ראש פינה ופתח תקווה. עצי האגוז הללו מתנוססים עד היום במשטח המישורי. בנוסף, למרגלות הר מירון קיימים אתרים קדושים ליהודים ולדרוזים, ביניהם קבר התנאים רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, רבי יוחנן הסנדלר וגם קבר נבי סבלאן. מאות ורבבות צעירים ומבוגרים פוקדים את שמורת הטבע בהר מירון, שכן השביל מישורי ונוח לכל הגילאים, ומאפשר ליהנות מהמראות והניחוחות שמציע ההר.

מאות ורבבות צעירים וצעירות פוקדים את שמורת הטבע בהר מירון מכוון שהשביל מישורי ונח גם אנשים מבוגרים יכולים ליהנות מהמראות והניחוחות שמציע ההר.

שביל הפלאים מביא אותנו גם לגת ישראלית עתיקה

שביל הפלאים חושף גת ישראלית עתיקה, בה דרכו ענבים ברגליים, ומרכז בור התירוש העגול שלה נשאר יפה בשלמותו. הגת, החצובה בסלע, מוסרת ד"ש מוחשי מאיכרי הגליל הקדומים. במימי הגשמים של בור התירוש ניתן למצוא גם סלמנדרה קטנה, המבריקה בשחור עורה המנומר בנקודות צהובות כהות, יצור שזכה לריהביליטציה מפי מומחים לטבע. אנשי רשות שמורות הטבע הכינו באהבה ובמאמץ אתר לימודי בחיק הטבע שאין לו מתחרה בארצנו, קל להגיע אליו ובשביל המודרך אי אפשר לטעות. הסימנים המרובעים שומרים על צעדי המטיילים. המקום מציע עולם מופלא של שלווה המחדשת נעורים וחדוות חיים לכל המבקשים מפלט מההמולה העירונית. כשירדו מפסגת הר מירון, ברכו את המטיילים לוטם שעיר, לוטם מרומי וכרכום חורפי בברכת פרידה.

במימי הגשמים של בור התירוש אנו מוצאים גם סלמנדרה קטנה, המבריקה בשחור עורה המנומר בנקודות בצבע צהוב כהה. המדריך מלטף אותה בידו ואומר בתרעומת קלה: "כל מיני דברי לעז, אמונות טפלות ואשמות שווא מייחסים ליצור החמוד הזה אלה הם דברי הבל, אכן זכתה הסלמנדרה לריהביליטציה שלימה מפי יודע ומוסמך בתורת הטבע.

באהבה בשקידה ובמאמץ בלתי רגיל הכינו לנו אנשי רשות שמורות הטבע אתר לימודי בחיק הטבע שאין לו מתחרה ארצנו הקטנה. קל להגיע אליו ובשביל המודרך אי אפשר לטעות ולסטות מן המסלול. הסימנים המרובעים, הנמוכים, יצוקים מבטון ודמויי כוכב מרובע, שומרים על צעדיך. כל המרגישים מחנק בבתיהם מריחות הבנזין והעשן הנפלטים מהרכבים בעיר ומהתעשייה למיניהם ומהרעש המחריש אזנים, ימצאו כאן עולם מופלא של שלווה המחדשת נעורים וחדוות חיים מן הראוי להעניק לאנשי שמורת הטבע שאין למצאה בשום מקום אחר בטבע ועל כך מגיע להם פרס ישראל על דאגתם זו לנו.

כשירדו מפסגת הר מירון ברכו אותנו לשלום לוטם שעיר ולוטם מרומי וכרכום חורפי כאילו ברכת פרידה.

כתב ישעיהו עשני עיתון דבר 1971