בוקינגGift-voucherve_heSpecial_offer_he

להזמנות חייגו: 054-5747691

%1$s

הר מירון – טיול של כיף בשמורה

שלושה מצפים בשביל הפסגה בהר מירון

מחשבה, כסף רב ועבודה קשה הושקעו על ידי רשות שמורות הטבע בהכשרת "שביל הפסגה" בהר מירון, נתיב הפלאים הסובב את פסגת הפסגות של הר מירון בגובה 1200 מטר וחובק את כיפותיו. פסגה זו היא שמורת הטבע הגדולה ביותר בישראל ושטחה כ- 100,000 דונם. גבהו של הר מירון הוא 1208 מטר ואותו עוטרות כעשר פסגות נוספות המתנשאות לגובה מעל ל- 1000 מטר. אזור הר מירון התברך במשקעים רבים ושלגים.

הפעילות המצומצמת של האדם בהר מירון מאות שנים

Mt Meronהפעילות המצומצמת של האדם שמרה על בראשיותו של ההר, קדמוניות אתריו, צמחייתו הנדירה והיפה, להקות בעלי הכנף המקננות בחביוני העצים והשיחים שבו ואוכלוסיית הזוחלים המיוחדת שאינה נמצאת במקום אחר בארץ כדוגמת הסלמנדרה והטריטון.

נכנסנו עם מדריך בשערי השמורה לממלכת ההר החתומים של הר מירון, היה יום שמש חורפית, חנינו בחניון הפסגה והתחלנו לעלות בשביל הפסגה, שקט, שירת ציפורים וריחות יער משלכת עצים ליוו את צעדינו בין שדרות עצים וצמחים. עולם עשיר של צמחיה  נמצא במקום ובהם האלון המצוי ואלת התולע, שזיף הדוב ואגס סורי, ערער ארזי וחוזרר החורש (הנמצא בסכנת הכחדה) שזהו מקום צמיחתו היחיד בישראל. רב גוני הוא גם עולם הפרחים שעל הר מירון: רקפת, אדמונית החורש, רצועית הגליל, ציפורן נקוד, ערער ארזי, ועוד. זהו גם ביתם מקלטם של חיות בר נדידות: הדלק, נמנמן העצים, חזירי בר ועוד..

שלושה מצפים לאורך שביל הפסגה על הר מירון:

"מצפור צפת", "מצפור הלבנון" ו"מצפור ההר", המצפים מגלים לעיננו נופים נפלאים.

"מצפור צפת" – תצפית נהדרת למרחבי נוף מן הכינרת בדרום ועד החרמון ומנרה בצפון.

"מצפור לבנון" – תצפית מן החרמון ומנרה ועד הר אדיר כשבתווך מתנשאות פסגותיו המשוננות של הלבנון המושלגות בחורף.

"מצפור ההר" – תצפית לנחל כזיב עילי, מבית ג'אן לחורפש, וככול שהעין רואה רחוק ביום יפה רואים גם מימין את הכרמל והתבור משמאל.

נמשיך ונטייל בשביל הפסגה

מכאן נראים גם ארבעה עצי אגוז, העומדים עתה בשלכת ושניטעו בידי ר' ישראל ב"ק (בן קדושים) ובנו ניסן. ר"י ב"ק, המדפיס מברדיצ'ב התיישב בצפת בשנת תקצ"ב 1832 והקים גם חוות החקלאית הראשונה בג'רמק, הוא הר מירון.את הכפר הזה, קיבל כאות הוקרה מאיברהים פחה. כפר זה שלפרותיו ויבוליו יצאו מוניטין, נתקיים רק חמש שנים ונהרס ברעש תקצ"ן  1837. מעובדה זו אנו למדים, שחלוצי הג'רמק הר מירון  קדמו למתנחלי גיא אוגי (ג'עונה,( היא ראש פינה של היום,  ולמתיישבי פתח תקוה על אדמת מלבס. מכאן משתמע גם שאם המושבות היא גם ראש פינה. והמדריך מצביע על ארבעת עצי אגוז כעל העצים שניטעו בידי ר' ישראל ב"ק, עצים אלה מתנוססים עד היום במשטח המישורי, לא רחוק מביתו הבודד שיל השומר הדרזי יוסוף אפנדי שנרצה על ידי שליחי המודיעין הסורי. עצי אגוז של ב"ק מוסרים לנו ד"ש חי מלפני כ־139 שנה. כיום קיימים למרגלות הר מירון אתרים הקדושים ליהודים ולדרוזים. ביניהם ניתן למנות את קבר התנאים, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, רבי יוחנן הסנדלר וגם קבר נבי סבלאן.

מאות ורבבות צעירים וצעירות פוקדים את שמורת הטבע בהר מירון מכוון שהשביל מישורי ונח גם אנשים מבוגרים יכולים ליהנות מהמראות והניחוחות שמציע ההר.

שביל הפלאים מביא אותנו גם לגת ישראלית עתיקה

בגת בה דרכו את הענבים ברגליים. במרכז בור התירוש העגול והמיתקן כולו נישאר יפה בשלימותו. החוצבים חצב בסלע ומשטח הדריכה מוכן לפעולה, רק רגלי הדורכים הוחלפו היום במכשירים ואביזרים מתוחכמים בעידן הטכנולוגיה של המאה העשרים. לכן אין כל סיכוי שמשטח הדריכה יופעל מחדש. הוד קדומים אופף את הגת, המוסרת לנו ד"ש מוחשי ממפעילותיהם של איכרי הגליל מימי זוהרו של העם שישב על אדמתו לבטח.

במימי הגשמים של בור התירוש אנו מוצאים גם סלמנדרה קטנה, המבריקה בשחור עורה המנומר בנקודות בצבע צהוב כהה. המדריך מלטף אותה בידו ואומר בתרעומת קלה: "כל מיני דברי לעז, אמונות טפלות ואשמות שווא מייחסים ליצור החמוד הזה אלה הם דברי הבל, אכן זכתה הסלמנדרה לריהביליטציה שלימה מפי יודע ומוסמך בתורת הטבע.

באהבה בשקידה ובמאמץ בלתי רגיל הכינו לנו אנשי רשות שמורות הטבע אתר לימודי בחיק הטבע שאין לו מתחרה ארצנו הקטנה. קל להגיע אליו ובשביל המודרך אי אפשר לטעות ולסטות מן המסלול. הסימנים המרובעים, הנמוכים, יצוקים מבטון ודמויי כוכב מרובע, שומרים על צעדיך. כל המרגישים מחנק בבתיהם מריחות הבנזין והעשן הנפלטים מהרכבים בעיר ומהתעשייה למיניהם ומהרעש המחריש אזנים, ימצאו כאן עולם מופלא של שלווה המחדשת נעורים וחדוות חיים מן הראוי להעניק לאנשי שמורת הטבע שאין למצאה בשום מקום אחר בטבע ועל כך מגיע להם פרס ישראל על דאגתם זו לנו.

כשירדו מפסגת הר מירון ברכו אותנו לשלום לוטם שעיר ולוטם מרומי וכרכום חורפי כאילו ברכת פרידה.

כתב ישעיהו עשני עיתון דבר 1971

נגישות

דברו איתנו!