שמורת נחל עמוד – גליל עליון

מסתרי נחל עמוד, נחל עמוד מזווית אחרת,

מאת שפי גבאי עיתון דבר

אמרו לנו כי יפה לטייל בנחל עמוד וביובליו בעונת הסתיו, כאשר אפיקו עשיר המעיינות הוא ג'ונגל אמתי של עצי-פרי ועצי בר סבוכים בשיא פריחתם. פילסתי דרך באפיק הנחל בהדרכתו של יונתן ארז, איש בית-ספר השדה של החברה להגנת הטבע שלמרגלות הר מירון. אמנם, מפעלי פיתוח שונים פוגמים פה ושם ביופיו המיוחד של הנחל, אך עדיין עוטרת את הנחל הילת הקסם ועדיין הוא יעד הטיולים המבוקש ביותר. נחל עמוד מתמשך מהרי צפת עד בקעת טבחה שעל חוף הכינרת, הנחל הוכרז כשמורת טבע ב – 1968 שמורת טבע מוגנת, להנאתם של חובבי נופים חבויים.

איפה הנמרים והנשרים שהיו בנחל עמוד?

יובליו העליונים של נחל עמוד – גיא הטחנות (בערבית: ואדי טוואחין) וגיא הלימונים (בערבית: ואדי לימון‭,(‬ הם הקטעים היפים ביותר בנחל עמוד. בכניסה קיבלו את פנינו ממרומי הנקיקים נציגי האוכלוסייה המצויה ביותר בנחל: שפני הסלע. ‬פעם לא ידענו להבין בין שפן לארנבת, לכן היה מוזר לנו לראות חיות פרווה אלה ללא אזנים ארוכות מלווינו מסביר, כי השפנים הקטנים האלה הם קרובי משפחה, מבחינה ביולוגית של בעלי החיים הגדולים ביותר בטבע הפילים, ואין להם שום יחסי משפחה עם הארנבות. ועוד העיר המדריך, כי טועים אנו אם נדמה לנו שהשפנים שלחו נציגים מיוחדים לקבל את פנינו נציגים אלה הם הגברים שבחבורה ותפקידם לעקוב אם הבא בשעריהם מסוכן או לא. אם זהו אויב, הם משמיעים קול אזהרה, ומיד פותחים השפנים הפזורים בשטח בריצה זריזה אל מקלטיהם שבמחילות הסלעים. לאחרונה הוכרזו השפנים כחיות בר מוגנות ואוכלוסיית השפנים בנחל התרבתה. לפני כן היו השפנים "מאכל מלכים" לציידים הסביבה.‬
בשמי הנחל דאו החיוואים עיטים טורפי נחשים חיים, ותקעו את מבטיהם החדים מפעם לפעם בצמרות הג'ונגל. לשמחתם של חובבי עופות הטרף לא פחת מספרם של החיוואים בגליל לעומת מספרם של עופות טרף אחרים וזאת בזכות חיבתם הרבה לנחשים חיים הם נופלים עליהם לפתע וחונקים אותם. הנשרים שקיננו פעם במרומי המצוקים הגבוהים בערוצו התחתון של הנחל נתמעטו. בגלל הרעלות שדות התבואה בהרי הגליל ובעמקיו. לרוע מזלם של הנשרים הטיל עליהם הטבע את תפקיד- "הסניטרים‭."‬ הם מגלים כל פגר בסביבה ובמשך שעות אחדות מכלים אותו ואינם משאירים ממנו זכר. אף כי תענוג זה גורם להם השמנה פתאומית שאינה מאפשרת להם להמריא זמן מה. נשרים רבים אכלו את פגרי העכברים שהורעלו בשדות, ונפלו גם הם חללים בתוך קניהם. גם הערבים גרמו להתמעטות אוכלוסיית מלך העופות בנחל עמוד, בגלל האגדה שרווחה בקרבם כי הנשרים חוטפים ילדים.‬ 

חוקר טבע אירופי ששוטט לפני מאה שנה בערך בנחל עמוד סיפר שהילכו בו אז איילים, כלבי נהרות וגם גמדים. ‬כיום אין איילים אין נמרים בנחל עמוד ואף לא כלבי נהרות, מספרים על כמה משפחת שטילו בנחל ורצו בבהלה מהנחל וסיפרו במשטרה בהתרגשות רבה שנתקלו בכמה גורי נמרים. המדריך שלנו אומר, כי ייתכן שאותה ‬משפחה ראתה קבוצת שפנים גדולים הדומים מרחוק לגורי נמרים., אבל ידוע שליפני כמה שנים נמצא ברדלס גדול בנחל עמוד. רועה העדר של הכפר עכברה, ‬השוכן על מורדות הנחל, הבחין כי יום יום חסר לו ראש צאן אחד בעדר, זקני הכפר, שראו בצעירותם נמרים בנחל עמוד, פסקו, כי זהו מעשה נמר. יום אחד הם ארבו לנמר, והוא אמנם הופיע: שחור. ארור, קל תנועה ועצבני, הם ירו עליו ו־ הרגוהו. עורו של הברדלס מקשט עד היום את אחד האולמות באוניברסיטה העברית בירושלים, גם כיום נשבע הרועה של הכפר הערבי עַכְּבָּרָא (או עַכְּבְּרָא) בכל השבועות שבקוראן, כי הוא מבחין מפעם לפעם בנמרים בג'ונגל הצמחים העוטים את אפיק נחל עמוד וגדותיו בניין האבן העתיק היה בעבר טחנת קמת שהונעה בזרמי המעיינות שליד הנחל. המטיילים בנחל עמוד יעידו כי בלילות שמעו את הסימפוניה רבת הקולות הבוקעת מהמחילות ומהצמחייה העבותה של הנחל.

עין אל־ג'ין (מעין השד) מה הקשר עם יא־ג'יני – יא־ג'יני ?

במבואות הנחל חיפשתי את עין אל־ג'ין (מעין השד) אך לאכזבתי הוא נסגר בתוך בנין בטון ומשאבה ענקית שואבת את מימיו ומזרימה אותם לצינור המטפס למעלה לצפת. ניזכרתי בטיול שערכתי בנחל עמוד בשנות החמישים הראשונות, עם כמה חברים דרוזים, עמדנו ליד עין אלג'ין, שהוא נקיק גדול בסלע. הנקיק היה יבש לגמרי וחברי הדרוזים החליטו כנראה למתוח אותי הם סיפרו לי ככל הרצינות: זהו מעין עצום, אבל בפנים יש עפרית (שד) המתנכל לכל המטיילים הצמאים הבאים לנחל ומייבש את המעיין. אם נתחנן לפני השד הזה הוא יפתח את שערי המעיין וירווה את צימאוננו.‬ הדרוזים הביטו בנקיק ופתחו בתחינות: "יא־ג'יני – יא־ג'יני אנחנו מתים מצמא ורק הוד קדושתך יכיל להציל אותנו"‭.‬ לפתע נפתחו ארובות הנקיק וזרם עצום של מים נשפך מימנו החוצה. אחרי שתי דקות שוב התייבש המעיין.‬
עד היום אין הסבר מדעי ברור לתופעת טבע מוזרה זו. סבורים, בי המעיין בנוי במעמקי הסלע בצורת "סיפון" ומשום כך הוא נותן את מימיו מזרם אדיר ובהפסקות. זהו המעיין היחיד בארץ מסוגו ומי שהכיר אותו מצטער שסגרו אותי מאחורי בריח ומנעול. כוח הזרימה שלו הוא 300 קוב מים לשעה. לא הרחק ממנו‬ נמצא המעיין הגדול עין טינה, בעברית עין יקים על שם משפחת כוהנים ירושלמית שבאה להתיישב בצפת אחרי חורבן הבית השני. גם מימיו הזכים והמתיקים נכלאו בצינורות. אך באפיק הנחל זורמים עדיין מימיהם של מעיינות קטנים המזינים את הצמחייה הסבוכה, אחדים מהם יוצרים בריכות מים גדולות שגדלים בהן דגיגים, צפרדעים וסלמנדרות.
לפני שנאסרו המעיינות הגדולים זרמו מימיהם בשצף קצף על פני אפיק הנחל. משום כך הקימו גולי ספרד שהתיישבו בצפת טחנות קמח שזרימת המים הגדולה הניעה אותן. עד היום נשארו אחדות מהתחנות האלה כמעט בשלמותן, ובדעת החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע לשחזר אחת מהן ולהראות את אופן פעולתה למטיילים הרבים  שיטיילו בנחל. טחנות אלה היו פעם הומות מתנועת חמורים עמוסים לעייפה שקי שעורה וחיטה, שבאו מכל כפרי הגליל. בגדות האפיק קיימים עד היום שרידי מפעל תעשיית הבדים שהקימו גולי ספרד. תעשיית האריג הייתה המקצוע שרכשו מאבות אבותינו בארץ מוצאם, לכן הם הקימו ליד מקורות המים את המפעלים הפרימיטיביים שקראו להם "מבטשה", בתי ריחיים לבטישת הצמר. האריגים מנחל עמוד היו משובחים מאוד ויצאו להם מוניטין בכל המזרח התיכון וגם בערים הים תיכוניות באירופה.

החצב מבשר את הסתיו

צמחיית הג'ונגל של נחל עמוד היא תשלובת של עלי תרבות ועצי בר, בעונה זו זוכים המטיילים בנחל בפירות שונים: לימונים, ענבים, תפוחים, אגסים, תאנים, אגוזים ושקדים הגדלים על עצים גבוהים, רחבי ענפים ושבעי שנים. בין עצי הפרי צומחים פרא לגובה רב עצי דולב (הנקרא בתנ"ך ערמון על שקליפת גזעו המתקלפת) ענקיים, יחידים מסוגם בארץ: צמחי הפרא הנושאים פירות שחורים קמחיים ועגלגלים. עצי ערבה (ערבי הנחל התנכ"יים מארבעת המינים שעליהם מברכים בסוכות) ועוד. בגדות האפיק צומחים שיחים, ושרכים, שערות שולמית, הידועים לנו ממעיינות עין גדי, והדוחן שהערבים עושים ממנו מטאטאים. אחירותם החורש ממשפחת הקטניות עם פרחיו הצהובים דמויי הפרפרים, הקיסוס המטפס ופטל הבר הנותן עתה את פריו השחור, הטעים והעסיסי. עתה מקשטים את גדות הנחל פרחי החצב המבשרים את הסתיו. באפיק הזה גדלים גם אתרוגים והדסים כשרים, שנותרו מימי הזוהר של צפת. בנחל שוטטו ערבים מהסביבה, כדי לאתר את מקומם של ההדסים, הם מוכרים אותם לתושבי צפת לקראת חג הסוכות.

נאפוליון טייל בנחל עמוד

ארכו של נחל עמוד 15 ק"מ בקירוב. שמו בא בגלל עמודי הסלע הרבים המתרוממים במקומות שונים בגדותיו המסולעות ובעיקר בגלל העמוד הגדול שבערוצו התחתון. אגדה צפתית מתקופת חכמי הקבלה מספרת כי בסביבת המעיין כחל, שליד העמוד, החביאו היהודים כלים מבית המקדש אתרי החורבן. אחת התעודות הקשורות לעניין זה מספרות: "ואלו הם משקלי הכסף הגנוזים בעין כחל על ידי ברוך וצדקיה – כיכרי כסף 120 ריבוא, ושל כסף טוב 160 ייבוא, כלים של נחושת טובה מאתיים ריבוא. ושל ברזל 110 ריבוא, ושולחנות של זהב…" בראשית המאה התשע עשרה  סיפרו על עין כחל: "ושם נגד מזרח יש הר זקוף וגבוה מאוד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר בדמות שער סתום ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי הבית המקדש* כך סיפרו: "מלך צרפת נפוליון זה כחמישים שנה שהיה בארץ ישראל וגם ידע על ידי ספרי דברי הימים ששם בהר עין כחל הכלים הגנוזים, וחפר את ההר נמעט עד חציו, אך לריק היה יגיעו ולשווא היה עמלו, כי לא ידע שלא יכלו להתגלות אליו ולא לאחר עד שיבוא משיח בן דוד משיח צדקנו במהרה בימינו אמן". יהודי שעבר ליד עין כחל בשנת 1888 בדרכו לצפת מספר: "‬ישקו ממנו את עדרי הנוסעים, שם נראית חפירת חצי ההר אשר חפר נפוליון בונפרטה בדמיון למצוא את כלי המקדש הטמונים שם, כנודע על פי הקבלה.." אבל חפר ויגע ומאומה לא מצא". ‬
אך לא הרחק ממקום זה גילתה משלחת ארכיאולוגית יפאנית אוצר ארכיאולוגי העוזר להבנת הפרי היסטוריה של הגליל: במערה ענקית שבמצוק הנחל נתגלה שלד שלם של האדם הקדמה הארץ ישראלי מלפני אלפים רבים של שנים, המעורר כיום ענין רב בעולם.